זה באמת קורה?
אחרי שקלו כל הקיצים. אחרי שניסיתי לחפש לעצמי כיוונים אחרים עם משמעות, בחרתי לחזור למהות שלי- מטפלת. ככה, בפתחו של ערב יום העצמאות, אני מוצאת את עצמי בן לילה בעלת עסק. עסק שלקח לו 10 שנים אחרי סיום הלימודים להבשיל לכדי מציאות "מיכל ברש - זן שיאצו".
העצמאות היא לא רק עסקית או כלכלית, היא עמוקה הרבה יותר, זוהי עצמאות רגשית ואמונה בעצמי.
וכך תוך כדי הניקיון, שזוהי מדיטציית הזן הכי טובה שלי חוץ מנהיגה עם מוסיקה, אני מוצאת את עצמי נרגשת כל-כך ומגוללת בפני עצמי שהצעדה לחירות התחילה הרבה קודם, עוד בפסח, יציאה מהמיצרים שלי.
ואני רוצה לצעוק לעולם את ההארה, אבל עדיין יום הזיכרון אז אני לא אצהל בפומבי ואני נזכרת בחנה, אם שכולה, המטופלת הראשונה שלי במסגרת עבודת הגמר שלי על משפחות שכולות, ובכלל בכל מה שהביא אותי לנקודה זאת- היו הרבה. איזה מעגל מופלא שנקרא החיים, מעצב אותנו ומפתח אותנו, הוא לא נסגר הוא תמיד בתנועה ממש כמו ה-ki הזורם במרידיאנים.
השינוי הזה - זוהי מהותו של טיפול השיאצו - שינוי, אמונה של המטופל בעצמו וברצון לעשות שינוי. אני מאד נרגשת להדליק את המשואה האישית שלי ומאחלת לכולנו חג עצמאות שמח ולתפארת מדינת ישראל.
שלך, מיכל
