• מיכל ברש

על תחושת הבגידה מהגוף והפקודה הכל-כך מעצבנת "תשחררי!" -תובנות ממתקן לילדים

זה היה מפחיד! לא תגידו הלכתי עכשיו על בנג'י או צניחה חופשית, כולה איזה 2.5 מטר, ועדיין.. לקפוץ, לסמוך על משהו שיחזיק אותי שלא אתרסק לקרקע. אני מסתכלת על המתקן והוא עליי. מהקרקע זה נראה כל כך פשוט, מרגישה את הגוף הקליל מטפס ומדמיינת איך אשחרר אחיזה וארד בכיף בדיוק כמו הילדים. ואני מתחילה לטפס והגוף "בוגד".

אני מסתכלת למטה ואין סיכוי שאעזוב, שאשחרר שליטה. כל מה שעובר לי בראש זה שאין סיכוי שהכבל ייצור התנגדות לכל המשקל שלי.

דפיקות לב מואצות, כפות ידיים מזיעות... מה לא עבר עליי באותו הרגע. והראש נזכר בפעם, באיזו קלות הייתי מצליחה כילדה, ולא מצליח לעשות את הצעד. טיפסתי בערך 7 פעמים עד שאזרתי אומץ להרפות את האחיזה.

הסיטואציה הזכירה לי את הטיפולים על המזרן. כמה הגוף זוכר, יודע מה לעשות ועדיין כמה קשה לעשות צעד לקראת השינוי.

לעולם לא אגיד למטופל- "תשחרר!" זה מעצבן ולא אפקטיבי, התובנה צריכה להגיע מהגוף אחרי שהוא ירגיש מספיק ביטחון. שיש מה שיחזיק אותו והוא לא "יתפרק" אם בטעות ישחרר ברגע הלא נכון. המגע של השיאצו שאין דומה לו, שלא משנה מה, תמיד יש לנו יד תומכת- היא נקראת "יד אם".

לעולם היא לא תעזוב אותך בטיפול. גם אם קשה לך, נתמודד, בקצב שלך. התפקיד שלי כמטפלת, לכוון, לתמוך, ההצלחה היא שלך.

אני מחכה לך בקליניקה שלי, לטיפול שיאצו מותאם אישית. כל מה שצריך זה ליצור איתי קשר בווטסאפ או בטלפון 050-8852052 ונקבע לך תור.


שלך, מיכל


#צמיחהאישית #זןשיאצו

אני זמינה גם כאן

  • Black Facebook Icon
  • Black Instagram Icon

התכנים והמידע המוצגים באתר זה מספקים מידע בלבד. אין לראות בהם אבחנה ו/או המלצה רפואית והם אינם מהווים בשום מקרה תחליף לייעוץ עם גורם רפואי מוסמך. השימוש באתר או בתכניו הוא על אחריותו הבלעדית והמלאה של המשתמש.

  מיכל ברש - זן שיאצו לוגו