כשאור (שם בדוי) הגיעה אל הקליניקה בפעם הראשונה, היא הניחה על השולחן שלי בדיקות דם, אולטרסאונד, ורשימה ארוכה של תסמינים שהיא כבר למדה לחיות איתם בשלום. מחזור שמגיע פעם בשלושה-ארבעה חודשים, תחושת נפיחות תמידית בבטן, ותסכול עמוק מהתחושה שהגוף שלה פשוט "לא עובד כמו שצריך". התסמינים הללו לא רק שהשפיעו על בריאותה הפיזית, אלא גם על מצבה הנפשי, כשהיא חשה לעיתים קרובות חוסר אונים וחוסר שליטה על הגוף שלה. ההמלצה הרפואית שקיבלה היתה נטילת גלולות, אבל היא הרגישה שהיא לא רוצה רק "לכבות את

המחזור החודשי וואו, כמה רגשות, דעות ואמונות מתעוררים בקריאת צמד המילים הללו. לכל אחת מאיתנו יש את החוויה שלה: כמה דימום יש, כמה ואיפה כואב, השינויים במצב הרוח. כל כך אחת מאיתנו "קיבלה" את הוסת בגיל אחר, שמעה מאמא שלה דברים אחרים (רוב הסיכויים שלא שמעה יותר מדי) ולמדה לחיות עם הוסת והמחזור בדרך אחרת. חלק מאיתנו לא מרגישות כמעט כלום, הדימום קליל, אין כאבים והוסת לא משנה יותר מדי את החיים. לחלק אחר מהנשים יש חוויה הפוכה לגמרי. נשים רבות אוהבות את המחזור החודשי, את התהליך והזרי