יש מצבים שניתן לפתור בטיפול 1 או 2 ויש מצבים שצריך להבין שנכנסת לתהליך, ושאצל כל אדם הדרך היא שונה והשינוי נעשה בקצב שלו.
שנה שלמה שהיא סובלת.
מתי החליטה להגיע לטיפול? רק כשלא יכלה יותר להזיז את היד. כתף קפואה. שנה שהגוף מאותת- הלו? אני צריך משהו. בסוף הוא החליט לעצור. גם על השינה הכאב משפיע ולא רק על ההתנהלות במהלך היום.
התעוררויות מרובות בלילה וכשהבוקר מגיע היא מלווה בכאבי ראש עזים.
טיפול ראשון- הגוף צועק הצילו. כל מגע קל מיד מקפיץ וגורם לכאב עז. הקלה על הכאב בסיום הטיפול- אין. תחושתה- מיואשת, רוצה לוותר אבל משהו גרם לה לתת צ'אנס נוסף. טיפול שני- הגוף צועק הצילו אבל פחות. עבודה על הכאב אבל מרחוק. דרך האגן, רגליים, קרסול. את הקשר לכאב היא זיהתה מיד. הקלה על הכאב בסיום הטיפול- יש. בא לידי ביטוי בתנועתיות של היד. תחושתה- יש מצב שיעזור, תגיע לטיפול נוסף. בשיחה שלנו בטיפול השלישי דיווחה על היעלמות כאבי הראש.
ברביעי על יכולת לישון לילה רצוף.
כל מפגש היא עובדת קשה- מתכנסת בתוך עצמה, מתחברת לכאב, מזהה את הצורך שלו ויוצרת שינוי.
בשבוע של הטיפול החמישי, תחושת ייאוש גדולה עטפה אותה בגלל תנועתיות מוגבלת שמלווה בכאבים והיא התחילה לקחת אתופן שהקל במעט- מצוין, מה שיעזור. בשישי הגיעה שמחה- מרגישה הרבה יותר טוב. בשביעי הגיעה עם תחושת ויתור- האתופן נגמר, היד לא זזה. אתופן, רפואה סינית, כירופרקט- "כלום לא עוזר לי, אני צריכה להשלים עם הכאב שככה ישאר".
רגע, תתבונני- כאבי ראש, יש? לא התעוררויות מרובות מכאב, יש? לא טווח התנועה גדל ולו במעט? כן הבנה של הכאב, שינוי הרגלי חיים, התמדה במקום התעלמות, יש? יש איזה יופי, תראי איזה שינויים את עושה, אל תוותרי על עצמך, עוד קצת ואת כבר שם.
שלך, מיכל
