• מיכל ברש

על טיפול שיאצו לקרע בגידי הכתף, ומהו אותו צורך עליו נרצה לענות?

מה הסיפור פה?

כשמטופל מגיע לראשונה לקליניקה יש תשאול אותו אנו מבצעים על מנת לשמוע ממנו על התלונה העיקרית.

תוך כדי ההקשבה לתלונה ולאורח החיים שלו, אנו מחדדים גם את ההקשבה למה שלא נאמר.

לחוסר. לצורך. ל"גורם הנסתר" שגורם לגוף התנהג כמו שהוא מתנהג. אותו מכנים ביפנית KYO.

מתוך ה-KYO אנחנו בונים נרטיב לטיפול.

(אם מעניין אותך לקרוא על סוגי האיבחון בשיאצו ניתן להיכנס מכאן).

ירון (שם בדוי), בן 60+ הגיע בעקבות תאונת נפילה שגרמה לקרע בגידי הכתף ושריר הזרוע.

ירון מועמד לניתוח, מאד חושש מהניתוח ותוצאותיו, וכרגע אינו רוצה.

בטיפול הראשון, ירון דיבר הרבה על המצב, על הקשיים, הכאבים, המגבלה, על כך שהוא כבר אחרי מס' סבבים של פיזיותרפיה, הידרותרפיה ודיקור, שהוא לא חש בשום שינוי וכבר שמע גם מסביבתו שהיה אמור לחוש בשיפור מסוים ולא ייתכן שהשינוי עדיין לא הגיע.

הוא דאג לומר לי מפורשות שבטח גם פה לא ירגיש בשום שינוי אבל החליט לנסות כמוצא אחרון.

מה שלא נאמר אבל הורגש מאד בחלל זו תחושת התסכול, הייאוש והפחד הגדול שמלווים אותו.

חוסר היכולת להיות עצמאי בכל פעולה פשוטה.


מצאנו את הנרטיב דרך הגוף ובין המילים

ירון נמצא במצב של תקיעות צ'י (אנרגיה), דם ונוזלים.

המערכות האחראיות על תנועת החומרים בגוף נפגעו וצריכות לחזור למצב טבעי והרמוני אבל ירון לא יוכל לעשות זאת בלי שירגיש תחושת ביטחון ואמון.

אמון- בעצמו מעצמו ומהסובבים אותו, שהוא מסוגל לבצע שינוי, וביטחון- קרקע יציבה שתאפשר לו לצעוד בדרך לכיוון השינוי.

האסטרטגיה ועקרונות העבודה נבנו. לפנות ולפתוח "צירי תנועה" (מפרקים) תוך נוכחות מלאה והקרנת ביטחון מצידי גם כשהגוף יהדוף (והוא הדף בכל דרך שרק אפשר).

הטיפולים עם ירון היו פיזיים מאד ובאותה נשימה אנרגטיים ותודעתיים מאד.

תנועה גדולה ותנועה עדינה, כמעט בלתי נראית לעין, סביב מפרקים שונים בגוף כדי לאפשר זרימה פנימית (הכל עומד במקום) מלווה במגע מלא ונוכח שיעניק את הביטחון, ובשיח על תגובות הגוף השונות למגע, על תחושות התסכול והייאוש שמציפות אותו.

גם בשיח תפקידי היה להיות יציבה ונוכחת אל מול מה שעולה ויעלה.

ברגע שירון החל להרגיש בטוח בעצמו שמנו לב לשינויים שכבר מתרחשים בו, שמשפיעים ומושפעים ממצב הכתף כמו: לחץ דם שגבוה שהתאזן, מיעוט סחרחורות בשינויי תנוחה, זווית כיפוף היד, אבל יותר מהכול שפת הגוף שהשתנתה.

הצבע חזר לו לפנים, וגם החיוך :-), הליכה פחות מתנדנדת והעמידה, זקופה.

אנחנו עדיין נפגשים.

יש כאבים ומגבלת תנועה אך כעת, אחרי שתחושות האמון בעצמו והביטחון חזרו, אנחנו מתמקדים ביכולת שלו להחזיר שליטה לחייו ולנוע במרחב באופן עצמאי עם מינימום פחד ומינימום כאב.

אני מחכה לך בקליניקה שלי, לטיפול שיאצו מותאם אישית. כל מה שצריך זה ליצור איתי קשר בווטסאפ או בטלפון 050-8852052 ונקבע לך תור

שלך, מיכל