• מיכל ברש

האם התחזקת או נחלשת בעקבות הריחוק החברתי? מערכת החיסון ברפואה המסורתית, יש דבר כזה?


כבר כמה חודשים שמערכת החיסון בכותרות. היא מעולם לא הייתה כל כך פופולרית כמו עכשיו😊

בד"כ שומעים על מערכת שלד שריר, מערכת העצבים, פחות מתייחסים למערכת החיסון.

מגפת הקורונה העולמית שמה את מערכת החיסון על המפה, ולאחרונה עלה דיון, אולי ויכוח, האם הפעולות שנעשו ברחבי העולם באמת תרמו לנו כאורגניזם?

האם כשנכנסנו לסגר כאנשים בריאים עם מערכת חיסון חזקה, באמת נצא ממנו ככה?


בקצרה, יש דעה האומרת שזה שטויות מכיוון שהמערכת החיסונית נבנית במשך שנים וחודשיים ללא חשיפה לא ישנו לה ויש הטוענים שלסגר יש משמעויות והשלכות עמוקות יותר על האדם שגם כן יכולות לפגוע בחוסן שלנו.

(לחיצה כאן לכתבה המעניינת אודות הוויכוח סביב נושא זה)


בעקבות הכתבה ולאחר שיעור מרחיב דעת ששמעתי, החלטתי לכתוב על ההבדלים בגישה ולהסביר למה לנו המטפלים בשיטות מסורתיות קל להתחבר לדעה שהסגר מחליש או משפיע על המערכת החיסונית שלנו.

נתחיל מההתחלה, מההבדלים בפרספקטיבה בין הרפואה המערבית המודרנית לבין רפואת המזרח, המסורתית.

מערכת החיסון בראי הרפואה המערבית/ המודרנית על קצה המזלג

תפקיד מערכת החיסון הוא להגן על הגוף מפני וירוסים, חיידקים, פרזיטים, חומרים כימיים ושאר מזיקים או כאשר קיימת פעילות של תאים סרטניים המיוצרים בגוף האדם.

מערכת חיסון בריאה יוצרת את התגובה החיסונית, היא נחלקת לשני שלבים עיקריים: שלב הכרה ושלב תגובה.

ראשית היא מזהה את הפתוגן (פתוגן=מחולל מחלה) ומיד אח"כ עושה הכול בכדי לסלק אותו.

מערכת החיסון נחלקת לשתיים: מערכת החיסון המולדת ומערכת החיסון הנרכשת.

מערכת החיסון המולדת מהווה את קו ההגנה הראשון של הגוף מפני פתוגנים חיצוניים מרגע החשיפה ועד שמערכת החיסון הנרכשת נכנסת לפעולה.

מערכת החיסון הנרכשת זוהי מערכת המורכבת מתאי דם לבנים. היא מתפתחת במהלך החיים באמצעות חשיפה לפתוגנים. מערכת החיסון הנרכשת כוללת את הלימפוציטים מהסוגים B ו-T ואת הנוגדנים.

אם ניתן למערכת החיסון דימוי שקל להתחבר אליו, נמשיל אותה צבא חכם שתפקידו לא רק לבלום להגן על הגבולות אלא בעיקר לתקוף, לצאת למלחמה, לסלק.

מערכת החיסון בראי הרפואה המזרחית/ המסורתית על קצה המזלג

ברפואה העתיקה, מעל 3000 שנה, אין דבר כזה שנקרא מערכת חיסון.

הם התעסקו באנרגיה (Ki- ביפנית, Qi- בסינית) התבוננות על האדם כמיקרוקוסמוס של המקרוקוסמוס, הטבע.

פעלו לאיזון כוח החיים במעגלי הטבע, ההגנה (על הגוף) היא שימור התנאים ומאזן הכוחות בתוכנו, תנועה מתמדת של יחסים קוטביים משלימים- יין ויאנג.

התנועה היא מחזורית, מעגלית.

מתוך נקודת מבט זאת הגיוני להבין שרפואה זו מתייחסת להגנה כשמירה על סדר תקין- הומאוסטזיס, תנאים פנימיים יציבים.

מה בכל זאת מגן עלינו לפי הרפואה המזרחית?

הכי קרוב לתיאור מערכת החיסון הוא ההסבר הבא-

ברפואה הסינית אנחנו בונים אנרגיה משלושה מקורות עיקריים:

תורשה– איכות האנרגיה שכל אדם מקבל משושלת משפחתו. אנרגיה זו שוכנת בכליות.

אויר– פעולת הנשימה הנשלטת ע"י הריאות, מכניסות אנרגיה מהסביבה, ובמקביל מסלקת פסולת ביחד עם המעי הגס.

תזונה- פעולה זו נשלטת ע"י הטחול האחראי על אנזימי העיכול ובאמצעות פירוק וזיקוק תיבנה אנרגיה, בת זוגו היא הקיבה.

מתוך כל אלו נבנים סוגי Ki שונים ובסופם ייווצר ה- wei qi, הצ'י המגן.

כל עוד תהיה זרימה תקינה של אנרגיה, תהליכים יעבדו כמו שצריך, אנחנו בריאים. לכל מרידיאן/ מערכת איבר, יש תפקיד מעט שונה במערך ההגנה על הגוף.

ki -תרשים זרימת ה

*אחד המרידיאנים המיוחדים והחשובים ביותר בהגנה נקרא תלת מחמם/ מחמם משולש, לפי השם אפשר להבין שהוא לא מקושר לאיבר פיזי מסוים. הוא זורם בין כל הרקמות ותפקידו בין היתר להניע את הצ'י בכל הגוף.





עכשיו נשאלת השאלה, כשאנחנו עוסקים באנרגיה, בתפקודי האיברים תוך התבוננות דרך אספקט פיזיולוגי ורגשי, האם הפעולות שנעשו ישפיעו בצורה דומה על כולם? האם מחלה זהה תשפיע על אנשים מסויימים אותו הדבר?

2 תיאורי מקרה

בת 58, נקרא לה אורנה לצורך העניין, מאובחנת עם פיברומיאלגיה, חזרה לקליניקה בסיום הסגר וכששאלתי אותה איך עברה עליה התקופה ענתה:

"מצוין. הקורונה עשתה לי טוב. ברגע הראשון סבלתי מכאב בגלל עצירת הטיפולים השונים אך העצירה נתנה לי נקודת מבט שאני חייבת לדאוג לעצמי, שאפשר להאט את הקצב וההאטה גרמה לי להשקיע בעצמי."

בן 35, נקרא לו עודד לצורך התיאור, בריא בד"כ, גם הוא חזר לקליניקה עם סיום הסגר ובמענה לשאלה איך היה בתקופת הקורונה ענה:

"נורא. קשה מאד. אני לא יישן כמעט, הארוחות לא מסודרות, ההתנהלות סביב הילדים והעבודה התובענית לא משאירים לי אוויר לנשימה. הגוף שלי דואב."

אני חושבת שאפשר להבין בבירור של מי מערכת החיסון התחזקה או נחלשה, איך ריחוק חברתי משפיע על מערכת החיסון.

אורנה שהצליחה לאכול טוב, לישון טוב, להתחיל לראשונה להתאמן, לנהל את החיים בקצב הנכון לה, פעולות שעזרו לבנייה וחיזוק המשאבים ההכרחיים לתהליכי החיים, התחזקה בתקופה זו.

במפגש איתה, באבחנת הבטן, הגוף הרגש בריא. התובנות שהגענו אליהן כל השנה האחרונה בטיפול, הגיעו לידי מימוש.


עודד נמצא בסטרס גבוה מאד, כידוע סטרס מכלה משאבים, מה גם שקשה לו למלא אותם, לבנות qi ולהניע נכון בגוף בהיעדר שינה, ארוחות וזמן לעצמו, נחלש בתקופה זו.

האסטרטגיה בטיפול היתה קודם כל הרגעה (מערכת העצבים נשלטת ע"י הכליות ושלפוחית השתן), אח"כ הנעה של צ'י תקוע (ע"י המרידיאן מחמם משולש), 2 שחקנים חשובים במערך ההגנה ע"י רפואת המזרח.

בספרו הנפלא (התנ"ך שלנו, מטפלי ה-"זן שיאצו") מתאר מייסד השיטה פרופ' מסונגה, בצורה נפלאה את ההבדל בגישות בין רפואה מערבית למזרחית. הוא כותב כך:

"ברפואה המערבית כרוכה הרפואה המונעת בגילוי מוקדם של זיהומים ומחלות וטיפול מיידי, בניית גוף בריא ובדיקות תקופתיות. אך האם זה באמת מונע? הקווים המנחים הכלליים למניעת מחלות מלהגיע לידי מגפה פונים אל ההמונים אך אינם כוללים את אחריות הפרט למצבו הבריאותי."
"ברפואה המזרחית ההתבוננות אנו לא מחפשים מחלה מסויימת, אלא מנסים לאבחן את התופעה הלא בריאה המתרחשת אצל אדם כלשהו. אנו בוחנים את המטופל בידיעה שהגוף שלו שונה מגופם של אחרים ומביאים בחשבון את מצבו הבסיסי."

משמע, אצל כל אדם עם "מחלה מוגדרת" הסימפטומים יכולים להופיע באופן שונה, אנחנו לוקחים בחשבון את אורחות חייו ומנסים להבין למה ואיך התפתחה מחלה, מסתכלים על האדם, מרגישים את אנרגיית החיים, איפה היא תקועה, מה צריך חיזוק ומשם פועלים להשבת האיזון.

ואיך היה לך? האם יש לך תחושה שנחלשת או התחזקת?


שלך, מיכל

"בין שמיים לארץ נמצא האדם"

מקורות:

מערכת החיסון- ויקירפואה

זן שיאצו- שיזוטו מסונגה יחד עם ווטרו אוהשי

בין שמיים לארץ- הארייט ביינפילד, אפרם קורנגולד



אני זמינה גם כאן

  • Black Facebook Icon
  • Black Instagram Icon

התכנים והמידע המוצגים באתר זה מספקים מידע בלבד. אין לראות בהם אבחנה ו/או המלצה רפואית והם אינם מהווים בשום מקרה תחליף לייעוץ עם גורם רפואי מוסמך. השימוש באתר או בתכניו הוא על אחריותו הבלעדית והמלאה של המשתמש.

  מיכל ברש - זן שיאצו לוגו